הלימודים האסורים - פרק הקדמה

פרק הקדמה

סדרת ספרי החיים והמוות תמיד הייתה ותהיה פרויקט מיוחד וקרוב לליבי. זו ההזדמנות שלי להעניק לכם את השירות הצנוע שלי במיפוי הכרונולוגיה ההיסטורית שנאסרה לקריאה והוצאה מחוץ לחוק, המשמעות האזוטרית של כל הכתבים שהפכו לדתות וחוקים, הבנה פנומנלית של הפסיכולוגיה האנושית והאלכימיה האמיתית שניתן ליישם על מנת לשחרר את המהות שלנו מכבלי מערכת ההפעלה החיצוניים והפנימיים של המטריקס.
למרות שלאורך ההיסטוריה רבות הדתות שניסו להשמיד את האינפורמציה ואת כל הראיות לגביה, המידע הזה שרד והתחבר לזרמים סודיים ואזוטריים ששמרו עליו בסוד. לצערנו גם היום האינפורמציה מפוזרת, חצויה, לא שלמה, לא מוסברת במלואה ולא מקבלת את תשומת הלב שמגיעה לה. מצד שני, אי ההבנה של המידע הזה הוא העוגן והמנוע של כל מלחמות האידיאולוגיה והקונפליקטים האנושיים. נראה שהאנושות עדיין לא מבינה את המשמעות הרדיקלית של הלימודים האלה, ואיך שהם משנים את התפיסה לגבי כל הנחות היסוד על המציאות, וכל אידיאולוגיה שהחזקנו בקנאות עיוורת וקראנו לה "אמת".
מידע הוא לא רק מילים. זה הרבה יותר מזה. זו אנרגיה שמשנה חיים. אנשים מעצבים את כל החיים שלהם על בסיס המידע שהם מקבלים, והיום כולם מקבלים את הערכים המסורתיים וחצאי האמיתות שלהם בירושה אוטומטית, בחסות המדינה והנציגים הביולוגיים שלה בדמות משפחה. מעטים הם אלה שמגלים סקרנות, ומעטים עוד יותר הם אלה שלומדים לחשוב עצמאית ולא דרך פילטר חברתי. הסוד הוא לדעת לקבל מידע חדש ללא התנגדות, ובאותו הזמן גם לא להפוך אותו לכת, דת או אידיאולוגיה פנאטית ומגבילה.
המטרה של הכרך הזה היא להגיש לכם את האינפורמציה האסורה שהרשויות והמוסדות החליטו להסתיר במשך 1500 שנה. זו העמדה האישית שלי, שכל מידע שהמוסדות מחליטים להסתיר מהציבור, זה מידע ששווה להעמיק ולחקור אותו. זו הסיבה שהספר הזה נוצר, על מנת להציג את הסודות, האירועים וההיסטוריה החסרה שעליה אף אחד לא רוצה לדבר. זו הסיבה שהיהדות והנצרות, כבר בשלבים המוקדמים שלהן, החליטו להוציא את הלימודים האלה החוצה מתוך הקנון (איגוד הספרים הרשמי של הברית הישנה והחדשה) ולערוך בצורה קשה את מה שכן נשאר בפנים.
מה שאנחנו קיבלנו זה שאריות של מידע ערוך, כרונולוגיה מעוותת, חצאי סיפורים ואפס אלכימיה עבור התפתחות וטרנספורמציה. במילים אחרות, הדתות עיוותו את ההיסטוריה עבור אינטרסים פוליטיים וסילפו החוצה את הטכנולוגיה הפנימית שקיימת בנו, בעוד שהמדע החליט לא להתייחס לאינפורמציה הזאת בכלל ולא להכיר בלגיטימיות שלה. וכך נשארנו במצב שבו כל ציוויליזציה מחזיקה חלק קטן של פאזל, אך טועה לחשוב שהחלק הקטן הוא כל התמונה הגדולה.
הדת צמצמה את השילוש של רוח - נשמה - אדם, כשהורידה כל אספקט רוחני מתוך הלימודים. לא משנה אם זו יהדות, נצרות, איסלאם או בודהיזם, לא האוכלוסייה הדתית ולא המדעית התעוררו פסיכולוגית עד היום. כל פלג מחזיק באידיאולוגיה שלו בקנאות בזמן שהוא נלחם ומתנגד לכל שאר הפרספקטיבות. כך מצאנו את עצמנו עם המוני מאמינים, שקיבלו את האידיאולוגיה שלהם לא דרך תובנות וחקירה פנימית עצמאית, אלא כנגזרת של הנורמה החברתית ושל התקופה והתרבות שבה הם נולדו. הדתות שהיו אמורות להיות הגשר האולטימטיבי לתודעה, חיבור עם אלוהים וקבלה של אור עליון, מובילות אנשים לשום מקום, לא מספקות כלים של ריפוי או הבנה אזוטרית. אנשים פשוט מדקלמים פסוקים באופן מילולי מבלי לדעת את המשמעויות החבויות. הדתות הפכו לכלי של אינטרסים, פוליטיקה, שליטה ושירותים עסקיים, שבהם גאולה או ברכה נרכשים בהון תועפות, ומנוהלים על ידי אנשים שמתהדרים בתארים שאמורים לספק לכאורה להם קרבה לאלוהים, אך תמיד ללא אפקט.
בעוד שהדת הוציאה את הרוח והאלכימיה מהשילוש המדובר, המדע צמצם את הספקטרום מנשמה וגוף — לגוף בלבד. מטאפיזיקה ופסיכולוגיה לא מעניינות את המדע הקונבנציונלי, אלא רק אספקטים מדידים שניתן לראות או לתפוס דרך כלים אמפיריים. יחד עם זאת, יש כל כך הרבה אספקטים פנימיים בנו שהם מהותיים לגמרי בחוויה האנושית, כמו רגש או מחשבה. פיזית אנחנו לא יכולים למדוד מחשבה, אנחנו רק יכולים לזהות שינויים אלקטרומגנטיים במוח או הפרשות של בלוטות אנדוקריניות, אבל מה זה מספר לנו על התוכן של המחשבה? כלום.
ובכל זאת היא קיימת, ולא רק שהיא קיימת — היא תופסת 90% מכלל היום שלנו. אנחנו עומדים ליד חפצים פיזיים, אבל מנטלית אנחנו נמצאים במקומות אחרים לגמרי. זה לא נעצר כאן. כל מה שאנחנו חווים מנטלית משפיע עלינו רגשית, וכל מה שמשפיע עלינו רגשית, משפיע גם על כל ההחלטות שלנו באותו הרגע. אנחנו יכולים לשנות את החיים שלנו בכמה שניות דרך החלטות לא טובות שהגיעו ממחשבה לקויה, ולהפך. אז איך משהו כל כך משמעותי מתפספס כל כך בקלות? יש לנו את כל המכשור הרפואי, ועדיין הרפואה הקונבנציונלית מתקשה לתת מענה לבעיות פסיכולוגיות. התשובה של הרופאים היא תרופות, אך תרופות הן עבור סימפטומים בלבד. תרופות אף פעם לא פתרו בעיות, בזמן שבעיות פסיכולוגיות הן אלה שמובילות למחלות.
למה זה קורה? למה אנחנו ממשיכים לפעול בצורה כל כך לא הגיונית בכל התחומים, החל מבריאות, ביטחון, כלכלה וחינוך? למה אנחנו עושים את זה אם הפעולות שלנו פוגעות בנו שוב ושוב, בזמן שהתשובות נמצאות מול העיניים ומחכות ליחס אך זוכות להתעלמות מוחלטת?
התשובה שלי אליכם לא קלה. היא לא תביא לכם נחמה, נחת או הקלה, ומצד שני היא לא באה להפחיד או לגזור עליכם גורל אפוקליפטי. התשובה היא האמת הפנימית שלי, ולאמת יש תמיד נטייה להיות מאוד לא נוחה, לפעמים עד רמות של חוסר הכלה מוחלט ופירוק של הנחות היסוד שלנו לגבי המציאות. לפעמים אמת היא כל כך חזקה וחסרת פשרות, שהיא פשוט שומטת את הקרקע היציבה מתחת לרגליים שלנו. זה הרגע שבו אנחנו מגלים שאותה הקרקע היציבה שחשבנו ששומרת עלינו, היא בעצם פיגומים תלושים. אנחנו בטוחים שהקונסטרוקציה של האמונה שומרת עלינו, אבל הכל נופל כשמגיעה הרוח הראשונה. במילים אחרות, סתירה באידיאולוגיה היא שוות ערך למשבר קיומי.
אם משבר קיומי זו ההקרבה שאנחנו עושים כדי להתנער מאידיאולוגיה חד־גונית ולגלות אמת פנימית עמוקה יותר, זו הקרבה ששווה לעשות. זה יהרוס את העולם הישן שלכם, אבל ייתן לכם כתגמול משהו ששווה הרבה יותר. לא דת חדשה שאתם נלחמים עליה, אלא חזרה לתודעה של ריבונות וסמכות פנימית. אנחנו לא יכולים לקבל חדש מבלי להרוס את הישן. שימור מסורת זה יפה, אבל גם לשימורים יש תאריך תפוגה. מבלי לשים לב או לחשוב בהיגיון, אנשים בוחרים לשמר היבטים שליליים רק בגלל שהם חלק מהמסורת, גם אם הם פוגעים בהם ובאנשים אחרים.
הספר הזה בנוי ונוצר עבורכם.
התפקיד שלי בחיים, בין אם אני חוקר אינפורמציה ומתרגל אלכימיה, או בונה מודלים של מדיניות וחוקים, הוא להיות "אדריכל וחייט" — אבל אני לא אדריכל של מבנים פיסיים ואני חייט של בגדים. האדריכלות שלי היא בנייה של קונסטרוקציות אינפורמציה מטאפיסיות שמייצרות הבנה וטרנספורמציה. מבקביל לעבודת האדריכלות מתרחשת גם עבודת החיוט וההתאמה הטקטית. הפילוסופיה של התפירה שלי היא סינקרטית. סינקרטיות משמעה לקחת את המודלים או הכלים הטובים ביותר, ולהלחים אותם ביחד לכדי הבנה חדשה ופונקציות אפקטיביות יותר, בהשוואה לפילוסופיות והפרקטיקות הקודמות. הבגד שלי לא מתאים לכל אחד, אבל הוא יפתח עבורכם פוטנציאל חדש במקומות הכי פחות צפויים בחיים. השינוי הזה קורה בטפטופים. כל פרק פותח דלת להבנות והארה שמתרגמות את עצמן לפסיכולוגיה חדשה.




Comments