top of page

המטריקס הפנימי - קוד ה AI הארצי

  • Writer: Gil Geikhman
    Gil Geikhman
  • Dec 19, 2024
  • 13 min read

ספר החיים והמוות - כרך א':

קוד המציאות והחניכה הארצית - פרק 1: חלק ג'


בתוך כל מימד קיים קוד הוויה שפועל דרך חוקים. כל מימד במטריקס של עץ החיים ועץ הדעת פועל דרך AI שמקודד לחוקי ההוויה של אותו המימד. להיות ערים באמת משמע להישאר בתודעה מודעת ונוכחת בזמן הווה, מבלי ליפול לתוך תרדמת של פנטזיות ואינטלקטואליזציה. ברגע שאנחנו יורדים למעמד מהופנט ורדום ה AI מתחיל לפעול באופן אוטומטי. אנשים חווים את ה AI של התדרים הקולקטיביים בכל פעם שהמודעות שלהם מיושרת עם הקוד של הרובד שבהם הם נמצאים. ברגע שאנחנו נופלים לתוך הוויה לא מודעת אנחנו מתחילים לסבול. אנחנו סובלים בגלל ששכחנו מי אנחנו באמת. השכחה הזו גרמה לניוון הפקולטות המטאפיסיות שהיו קיימות בנו בעבר, שאפשרו לנו תקשורת ישירה עם רבדים נוספים ועם ההכוונה העליונה. האנרגיה הקוסמית של הקונדליני תקועה בעצם הזנב, מצב שלא מאפשר הפעלה ראויה של צ'אקרות והבנה. התוצאה היא הזדהות מוחלטת עם העולם הפיסי וביצוע אנליזה על נתונים שמגיעים מהחושים הפיסיים. 


העולם הפסיכולוגי המודרני מתייחס היום לאגו אחד. זהות או פרסונה אחת שאיתה אנחנו מזדהים במהלך החיים שלנו. כשלקוח מחליט לבקר אצל רופא, פסיכולוג או מטפל רגשי, העבודה תהיה על המרכיבים השונים של אותה הזהות והגוף אך לא מעבר. העמדה של העולם הקונבנציונלי היא שאנחנו לא יותר מגוף והתודעה שלנו היא תוצר לוואי של פעילות מוחית. אבל המוח הוא רק רקמה אורגנית בתוך הגולגולת שלנו. אם תודעה כזו הוא לא יותר מאשר תוצר לוואי רנדומלי, מה הסיבה שכולנו חווים את המימד השלישי הפיסי באותה הצורה, בין אם אנחנו אנשים או חיות? האם המוח הוא הלוויין של האינפורמציה והחלומות שאנחנו חווים בלילה, או שהמוח הוא רק טלוויזיה שקולטת את האינפורמציה דרך לוויין שמשדר את אותה התחנה לכל הדיירים של אותו המימד? אמנם מכשיר הטלוויזיה נשבר ויוצא מכלל שימוש עם הזמן, אך הלוויין ממשיך לשדר. בדומה למכשיר טלוויזיה או רכב ישן שהחלטנו להחליף בדגם חדש יותר, הגוף שלנו הוא חליפת אסטרונאוט זמנית, כלי רכב עבור שיעורים ועבודה שהנשמה הגיעה לבצע במימד הפיסי. עד לרגע שבו קיימת בשלות מספקת, העבודה הזו יכולה להיות כנה רק בתנאי שהזיכרון שלנו מתאפס בכל גוף חדש שאליו אנחנו יורדים. ברגע שנשמה יורדת לתוך גוף ארצי, הוא משמש קמקלט שמחווט לתדרים של מימד 3. כשאנחנו נרדמים בלילה, הנשמה יוצאת מתוך הגוף לתוך גוף אסטרלי לונארי, שיגיע לרובד שמתואם עם התדר הפסיכולוגי באותו הרגע. למשל, במצב של תדר רגשי נמוך, הגוף הלונארי ישגר את עצמו לרבדי אינפרא נמוכים, שם אנשים חווים בלהות. אמנם יש לנו גוף אחד בכל חוויה ארצית, אבל אנחנו צריכים להכיר, לחקור ולהתייחס למושג אגו בצורה עמוקה יותר מעולם הפסיכולוגיה הקונבנציונלית.


אנחנו חיים בגוף ארצי אנושי, בעולם פיסי עם 48 חוקים שהסימבוליות שלהם היא חוסר הזדהות, אך הפסיכולוגיה שלנו לא נמצאת בחוסר הזדהות. הפסיכולוגיה האנושית סובלת. אנשים סובלים ללא קשר למצב סוציו אקונומי, מגדרי, גאוגרפי או מדיני. אנשים סובלים בגלל אספקטים פנימיים שגוררים אותם לפחד, אשמה, בושה, כעס, גאווה, קנאה וחרדה. הגוף הפיסי הוא רק קונטיינר שמכיל בתוכו אגואים רבים. אגו הוא שווא ערך לדפקט פסיכולוגי או במילים אחרות שד. שדים הם לא מפלצות מפחידות של סרטי הוליווד, אלא דפקטים פסיכולוגיים שפתחנו להם דלת, אי שם בנקודה מסוימת על ציר הזמן של מסע הנשמה ברובד הארצי. כשאנחנו עוזבים את הגוף הפיסי בסוף כל גלגול, מה שמת זה הגוף הפיסי, הגוף החיוני והפרסונה. הפרסונה היא האספקט שמתכלא לאט יותר, וככזו, הפרסונה היא זו שנשארת באזורים של בתי קברות או מזיזה חפצים בבתים של אנשים. הפרסונה זו הישות השקרית שנשארת ועונה לשאלות של מדיומים. הפרסונה היא השארית הזמנית של האישיות השקרית של הגוף. כשהגוף מת המהות הנשמתית יוצאת החוצה, אך הערכים של הדפקטים הפסיכולוגיים נשארים במעבר, מחכים לכניסה מחודשת של המהות לתוך גוף ארצי. לוקח כשבע שנים לדפקטים והאגואים שצברנו בקארמות קודמות להתייצב בתוך הצילינדרים של המערכת הארצית בגוף שלנו. לאחר מכן אנחנו חיים את אותו רצף האירועים שהתרחש בנרטיב של החיים הקודמים, בהתאם לרמת ההתפתחות והחניכות שאיתה עצרנו בגוף הקודם. הנשמה שלנו אמנם מגיעה ממימדים גבוהים, אך הם יכולים להיכנס לפעולה ואקטיבציה רק בתנאי שהתודעה שלנו ערה. זו כל המהות של תרגול המדיטציה, להישאר ערים בתוך רובד שמחווט לחוקים של AI אורגני. כשמהות מגיעה לתוך גוף של נמלה, היצור הקטן לא מאפשר רמה של מודעות אנושית או אפילו מודעות של יונק, אבל הגוף יודע איך לבצע את כל הפעולות שמצופות מנמלה סטנדרטית. במילים אחרות, המהות נכנסת לתוך קוד AI על מנת לעבור את החוויה הישירה של להיות נמלה בממלכת החי הדו ממדית. קוד ה AI של נמלים לא מאפשר מודעות גבוהה מאחר שלנמלה יש רוק מוח מוטורי ואינסטנקטיבי שמאפשר תודעה חד ממדית. חרקים ולטאות פועלים על בסיס סנסציות בלבד. לחיות ממעמד היונקים יש צילינדר רגשי שמאפשר להם חוויה דו ממדית שכוללת סנסציות ורפרזנטציה. לבני אדם יש צילינדר נוסף והוא האינטלקט, מה שמאפשר חוויה תלת מימדית שכוללת סנסציות, רפרזנטציה של טוב ורע, וקונספטואליזציה, יצירה של מחשבות, סיפורים כרונולוגיים ורעיונות. לנמלים יש קוד AI, לחיות יש קוד AI אך גם לאנשים. המעמד של הפסיכולוגיה האנושית היום הוא לא מעמד של נשמה, אלא מעמד של נפש, משמע הפסיכולוגיה שלנו היא חייתית במהותה, כל עוד אנחנו לא מאירים את הנשמה דרך עבודה אזוטרית וחניכות. יש לנו את היכולת ליצירה של קונספטים, אך במעמד של תודעה רדומה, הקונספטים האלה נהיים שבויים של AI קולקטיבי, שמזרים אלינו תדרים פנימיים ואקסטרניים שמעודדים מצב היפנוטי ונוירוטי. בכל חיים אנושיים שבהם שכחנו את המהות האמיתית שלנו, ייצרנו קארמה ופתחנו דלת לדפקטים פסיכולוגיים חדשים, שתופסים פיקוד על האספקטים המנטליים, האנרגטיים והרגשיים בחוויה. אותם הדפקטים ממשיכים איתנו מגוף לגוף, משכנעים אותנו במציאות מעווטת שגורמת לנו לסבול. אגו יעשה הכל על מנת להסתיר ולהצדיק את הפעולות שלו. האגואים שלכם לא רוצים שתתעוררו או שתעשו עבודה. האגואים הם אותם הקולות של ה AI הקולקטיבי, אותו מוח כוורת שמרדים נשמות לכדי מעמד של עדר כבשים צייתניות שעוברות את אותן הדרמות והקונפליקטים הקולקטיביים של מימד 3, ומצמצמות את המודעות לנרטיב הארצי בלבד. אנחנו לא אגו אחד. בתוך המערכת שלנו יש צי של אגואים, החל מכעסים, פחדים שונים, קנאות, אשמות, בושה, ספק פנימי, סקפטיות, אמונה עיוורת, בגידה, אבל, גאוות ותאוות. כל אגו רוצה לבטא את עצמו, או לפחות לקבל במה זמנית שדרכה הוא יכול לבטא את החשקים והצורך שלו בקבלת תזונה. אגואים הם דפקטים פסיכולוגיים שניזונים מאיתנו במהלך היום דרך פחד, עצלנות, הימנעות, אגרסיביות או כל פעולה אימפולסיבית וקומפולסיבית שיוצאת דרכנו בחוויה. הפסיכולוגיה האנושית היום נמצאת תחת הרבה יותר חוקים מ 48 החוקים שמתייחסים ל 48 הכרומוזומים בגנום שלנו. המטריקס האקסטרני, המרמה, התעמולה, השחיתות וההרג ברובד שלנו, הם רק שיקוף למצב הפסיכולוגי האמיתי של האנושות בגזע הזה. אנחנו לא יכולים לדבר את הדפקטים שלנו החוצה אלא להבין אותם דרך העבודה האזוטרית שעליה ארחיב בהמשך הספר. אותם האגואים מתיישבים על 5 הצילינדרים בתוך המערכת שלנו, מוח מוטורי, מוח אינסטינקטיבי, מוח מיני, מוח רגשי ומוח אינטלקטואלי, וכהשלכה אנחנו מתחילים לתפוס את המציאות באופן מעוות. כך או כך העובדה היא שהאגואים האלה קיימים וניזונים מהאנרגיה שלנו בכל רגע נתון, מניעים אותנו לפעולות לא מודעות, מדברים דרכנו, חושבים דרכנו. צבא האגואים שקיים בתוכנו גורם ל 3 השלכות שמכהנות כמקור הסבל האנושי והן בורות, חשקים והתנגדויות. 


בורות, חשקים והתנגדויות

בורות היא כליאה מנטלית בהתנדבות או בכפייה והזדהות מוחלטת עם סט ערכים, אידיאולוגיה או פרספקטיבות מוגבלות. אנחנו בורים כשהחשיבה שלנו היא תוצאה של חשקים, טראומות, פחדים וכעס. אי הידיעה והעיוורון לגבי למה נסיבות ואירועים מאקרוקוסמיים ומיקרוקוסמיים קורים כמו שהם קורים זו בורות. בורות היא לא להיות מודעים לכך שאנחנו רדומים לחלוטין לגבי הקארמה והדהרמה שלנו, גופי הנשמה והרבדים שדרכם אנחנו מקבלים אינפורמציה. אנשים נולדים חסרי זיכרון לגבי המהות הנשמתית או החיים הקודמים שלהם, הישר אל תוך הדרמה האנושית של תרבות ותקופה. חינוך לקוי, אידיאולוגיה דתית או מדעית, התבצרות בתוך כל רעיון תוך התנגדות לכל פרספקטיבה אחרת מייצים בורות. אמונה עיוורת זו ההתגלמות הנמוכה ביותר של אינפורמציה. אנשים מעדיפים לכלוא את עצמם בכלא מנטלי מנחם מאשר להתמודד עם אמת לא נוחה. אנשים מעדיפים כל מה שמחזק את הדעות והתיאוריות שלהם, מסתמכים על סמכות חיצונית ולא על חקירה עצמאית. בורות לא רק מדללת ומצמצמת את העולם הפנימי, אלא גם לא מייצרת שום שאיפה או גירוי על מנת לצאת מהמצב הזה. זו האחריות שלנו לצאת מתוך בורות ולהבין את העקרונות המניעים של המציאות ואיך להטמיע אותם בחיים שלנו. כשבורות נמצאת בפעולה העבודה של המטריקס והאגואים הפנימיים להרבה יותר קלה, במיוחד לאור העובדה שהאינטלקט מייצר הזדהות מהירה עם כל אידיאולוגיה שמצדיקה את הדפקטים שלנו. האמת הלא נוחה לגבי האינטלקט היא שהוא אף פעם לא היה מנהל, אלא תמיד מנוהל. בכל פעם שהתדר הרגשי והמנטלי שלכם נמצא בפחד, האינטלקט מפלטר את המציאות דרך פחד. ההחלטות שהוא יקבל, הקונפליקטים שאליהם הוא יכנס, הסיטואציות המנטליות שהוא יקרין קדימה וכל המטאפורות האחרות שהמודעות מצליחה וקלוט, כולם יהדהדו ויסוננו דרך פחד והישרדות. אותו הדבר בדיוק יקרה לאינטלקט סביב ויברציות של כעס, אבל, בושה, אשמה, קנאה, גאווה, ואותו הדבר בדיוק יקרה סביב תדרים של אהבה, אומץ וקבלה. האינטלקט מיישר קו עם התדר האנרגטי, הרגשי והמנטלי שבו אנחנו נמצאים בכל רגע נתון. אם אנחנו נופלים מתוך מודעות ערה, האינטלקט יפלטר את הנתונים סביב קוד ה AI של המימד שבו אנחנו חיים. האינטלקט אמנם עזר לנו לשרוד ולחיות בצורה נוחה יותר, אך באותה המידה אנחנו יכולים גם להגיד שהאינטלקט אף פעם היה זה שהביא שמחה אמיתית וכנה בחיים. האינטלקט לא יכול להביא אתכם למצבי תודעה גבוהים או הבנה אמיתית. האינטלקט לא יכול לשחרר טראומות, קונפליקטים או חשקים החוצה, אלא רק להצדיק את האגואים הרבים שמדברים דרכו. האינטלקט מנוהל על ידי תת המודע. תת המודע הוא האגואים. תת המודע הוא הדפקטים הפסיכולוגיים והשדים הפנימיים. אנחנו עובדים עם תת המודע בכך שאנחנו מבינים אותו. שחרור של דפקטים פסיכולוגיים מחייב את הבנת השורש של כל דפקט ואגו שקיים במימדי התודעה שלנו. 


תודעה תהפוך אתכם לבעלי הבית, בזמן שבורות תהפוך אתכם לשומרי הכניסה. שומרים על רעיון שהוטמע דרך סמכויות חיצוניות שלהן האנושות מאמינה בצורה עיוורת. בזמן שהשומר שומר על הדלת, הבעלים של הבית יכול להיכנס ולצאת ככל שיעלה על רוחו. המהות האמיתית שלנו לא מזדהה עם קונספטים מגבילים. אם אנחנו לא מאפשרים לעצמנו יציאה וכניסה דרך הדלת של הבית, הדלת היא לא יותר מאשר קיר, מהבית שלנו, מפואר ככל שיהיה, הוא לא יותר מאשר כלא. בורות היא לא רק הכלא עצמו, אלא במיוחד אי הידיעה שאנחנו נמצאים בתוך כלא פסיכולוגי. המטרה שלנו היא להתעורר מהבורות, לצאת מתוך קוד ה AI החייתי של המימד הזה. התעוררות כזו מחייבת למידה והשקעה אנרגטית שהאדם הממוצע אינו מוכן לקחת על עצמו. האנושות מעדיפה להישאר מחוברת לפנטזיות של ה AI. זו האחריות שלנו ללמוד את עקרונות המציאות מחדש על מנת ליישם אלכימיה שתחדש את הפקולטות האזוטריות שהתנוונו במערכת שלנו.

האגואים והדפקטים הפסיכולוגיים מבטאים את עצמם דרך כל אחד מחמשת הצילינדרים במערכת שלנו, בצורה אינטלקטואלית, רגשית, מינית, מוטורית ואינסטינקטיבית בצורתם השלילית והלא מודעת. דפקטים פסיכולוגיים כאלה מייצרים פעילות של גלי מוח הישרדותיים ברמת בטא, קבלת הצעות שליליות על אלפא במהלך הערב, וחוויות של סיוטים על גלי תטא במהלך הלילה, עם מעט מדי דלתא או גאמה על מנת לרפא את המערכת. אך האגואים מגיבים לא רק לדחף לברוח מסכנה או להילחם, הם מחפשים עונג, דופמין ותגמול חושני דרך סיפוק חשקים שונים. אדם אחד יכול להכיל בתוכו אלפי אגואים שונים, כמו תיירים כועסים ומפוחדים שחיים ושטים באותה האונייה. לכל אחד מהם יש את הרצונות והחשקים שלו. כל אחד מהם נלחם על הקשב שלכם בכל רגע נתון במהלך היום, משכנע אתכם לספק צורך כזה או אחר, בין אם הוא פיסי או מנטלי. זו הסיבה שאנשים נשאבים לתוך פעולות שמספקות גירוי מיידי של מרכזי עונג, כמו גלילה ברשתות חברתיות ומעבר אוטומטי על סרטונים קצרים וחסרי משמעות, משחקי מחשב, לייקים על תמונות, פורנו, תוכן שמעלה טריגרים של כעס ואדרנלין. החשקים מתרגמים את עצמם גם בצורה מנטלית, דרך מחשבות סרק שקופצות מאחת לשניה, פנטזיות של גאווה או מיניות, מלחמות וקונפליקטים דרמטיים מול אנשים אחרים או כל התגלמות מנטלית אחרת שמספקת למערכת מספיק תגמול של דופמין ואדרנלין, מבלי שקורה משהו בפועל. זו הדרך שבה דפקטים פסיכולוגיים ניזונים מאיתנו במהלך היום. עם כל כך הרבה אגואים, זה לא מפתיע שהאדם הממוצע אף פעם לא מסופק, תמיד מחכה לקפוץ לתגמול הבא שלו. אגואים אף פעם לא מרגישים שובע. אגואים משכנעים אותנו שסיפוק החשק יעשה אתכם שמחים. הם מספרים לנו שזה התגמול האולטימטיבי, אבל אחרי שאנחנו מספקים את החשק, ההבטחה של האגו אף פעם לא מתקיימת. אנחנו לא מרגישים שמחים. להיפך, מרוקנים, צריכים עוד כדי למלא את החלל. חשקים תמיד מובילים לסבל. חשקים הם קריאה לסיפוק עונג בחסות תת המודע, דפקטים פסיכולוגיים. הדפקטים הפסיכולוגיים מחופשים לזהות שדרכה אנחנו תופסים את המושג "אני", ומייצרים חשקים שמשפיעים ומעוותים את הקרנות האינטלקט. אנחנו חושבים שאנחנו אלה שבוחרים ומחליטים, אך למעשה זה דפקט פסיכולוגי שצריך לספק צורך או חשק. כל הנעה של פעולה אגואית עוברת דרך פילטר פסיכולוגי לא מודע של חתירה להנאה או הימנעות מכאב. חתירה להנאה מבוססת על חשקים ואילו הימנעות מכאב מבוססת על טראומות והתנגדות בחסות פחד, כעס או גאווה. טראומות מחווטות את תת המודע ומבצרות אותו בתודעה שלנו. טראומות מאפשרות פתח לכניסה של דפקטים פסיכולוגיים חדשים, שימשיכו להטמיע אמונות מגבילות חדשות. טראומות גורמות למערכת שלנו להיות קטטונים פיסית או פסיכולוגית, משועבדים לאמונה, ספקות, אי היכולת לסמוך על אנשים או רעיונות סקפטיות פנימית. בדומה לחשקים, אי אפשר לדבר או להבין טראומות החוצה. טראומה היא לא האירוע הקשה שקרה, אלא ההשלכה של האירוע על המצב הרגשי, האנרגטי, המנטלי והפיסי שלנו. בזמן טראומה המערכת הלימבית בצילינדר האינטלקטואלי שלנו, רושמת קוד תדרי חדש, ותחווט את מערכת העצבים לפעילות סימפטטית דרוכה יותר, על מנת להימנע מאותו הכאב בעתיד. למערכת הלימבית אין רצפטורים של כאב, לכן הכאב הפיסי בדרך כלל מוקרן לאחת הרקמות בגוף. הרקמה שאליה הוקרן הכאב תייצר חומת הגנה וחסימה של נתיבי מרידיאנים מסוימים במעברי הנאדי האנרגטיים, מה שמשפיע ישירות על פעילות של צ'אקרות. השפעה שלילית על פעילות הצ'אקרות מגבילה את היכולות והמוטיבציה שלנו לייצר שינויים או ליישם את הייעוד שלנו. טראומות ולחץ עקבי הם פתח לכל הבעיות הנפשיות של האנושות. טראומות משנות לחלוטין את מבנה האישיות שלנו, דרך ערכים תדריים שליליים חדשים, שיכולים להמשיך איתנו למשך הרבה גופים עד שנדע לשחרר אותן החוצה. לטראומות יש את הכוח לשנות את דרכי המחשבה, ההתנהגות וההקרנה המנטלית. אירוע טראומתי אחד יכול לעוות לחלוטין את הצורה שבה אנחנו תופסים את החיים, מבחינת יכולת, פעולות, רמת מוטיבציה, השראה, הבנה ועוד. התודעה האנושית היא רק 3% מודע ו 97% תת מודע, ולכך יש משמעויות רבות. 3% של מודעות מאפשרים הכרה מודעת של אספקטים פסיכולוגיים שליליים שבהם אפשר לבחור לטפל דרך שיטות ריפוי קונבנציונליות. יחד עם זאת, תת המודע שלנו מכיל את 97% האינפורמציה על עצמנו, שעליה אנחנו לא מודעים. המהות של הירידה לרובד הארצי שלנו והפרקטיקה של המדיטציה, היא לחקור את כל 97% הנותרים דרך הבנה וחוויה ישירה. במילים אחרות אפשר להצהיר בביטחון מלא שאנחנו לא מודעים ל 97% מתוך הדפקטים הפסיכולוגיים שלנו. כשאנחנו חוקרים את המיקרוקוסמוס שלנו, רק אז אנחנו מקבלים גישה לסודות היקום והמאקרו קוסמוס. לצערנו, בגלל שאנשים נמצאים ברוב שעות היום בפנטזיות לא מודעות של AI קולקטיבי,הם מריצים פעולות ומחשבות שפועלות על אוטומט ולוקחות אותנו ישר לתוך בימוי פנימי של אלימות, הצדקות, קונפליקטים, פנטזיות מיניות והאדרה עצמית. תת המודע זה הצל שמנהל אותנו באמת, השטן שאליו אנחנו לא מודעים, מכווין אותנו לעבר חשקים, כעס, קנאה או פחד והימנעות משינויים. אל תתנו לפרסונה, חיוכים, כסף, מוניטין, תעודות או בגדים יפים לבלבל או להרדים אתכם. מאחורי כל חיוך ורציונל לוגי, מסתתרים תדרים של תאווה וגאווה פנימית ונרקסיסטית. אתם הגעתם לכאן על מנת ללמוד את התדרים האלה אבל לא להתלכלך בהם. תתבוננו טוב ותעמדו על המשמר מפני אנרגיות חיצוניות ופנימיות שמכווינות אתכם למעשים שליליים או מניפולציות שידרשו הצדקות מאוחר יותר. תחת 97% אגו, זה לא מפתיע שאנשים מפחדים משינויים, מפחדים מפחדים לראות את עצמם כמו שהם, מפחדים מהלא מוכר והלא וודאי. זה הזמן שלנו להפוך את תת המודע שלנו למודע. לקחת אחריות על עצמנו ולהתחיל לשחרר את הסבל בצורה פרקטית ואפקטיבית. אם סבל הוא תוצאה של בורות, חשקים וטראומות, אנחנו לא נוכל לרפא את עצמנו דרך התעלמות ורדיפה אחר תענוגות מזדמנות. אנחנו חייבים להתייחס לכל האספקטים הפנימיים בנו באופן הרציני והמעמיק ביותר. אם לא נעשה את העבודה האלכימאית, הפסיכולוגיה הזאת תמשיך איתנו כמו צל שמתלווה למסע. המטאפורות של החיים ימשיכו לרדוף אותנו עד שלא נתייחס אליהן. תתחילו להתייחס ולהתבונן על הקונפליקטים הדומיננטיים ביותר בחיים שלכם עכשיו. רק כשתכירו את עצמכם באמת, בכל רבדי התודעה, אינפורמציה קוסמית תתחיל להגיע. 


איך משחררים סבל


שיחות אינטלקטואליות לא יכולות לשחרר דפקטים פסיכולוגיים, חשקים או טראומות. כדורים פסיכיאטריים במרשם או סמים פסיכדליים, יכולים רק להקהות כאב רגשי, או להרים את הויברציה המנטלית והרגשית באופן מוגבל וזמני. הרפואה הקונבנציונלית ורפואת הניו אייג' אינן מציעות שום פתרון קונקרטי לסבל. שיטות טיפול הוליסטיות שכוללות טיפול אנרגטי, טיפולים במגע כמו עיסוי או לחיצה על מרידיאנים, ריפוי דרך צמחים או תזונה, כולן מתפקדות כפלסטר שמנסה להסתיר ולכפות על פצע הרבה יותר עמוק. הגישות האלה יכולות להביא להקלה זמנית בסימפטום, אבל לא לפתירת הבעיות האמיתיות והשורש שמניעים מטאפורות של מחלות וכאבים. לחיצה על מרידיאן או צריכה של תערובת צמחים לא יכולות לגרום לבן אדם להיזכר ולהבין את הטעויות שעליהם הוא חוזר והקארמה שאותה הוא מייצר חיים אחר חיים. שיחה אינטלקטואלית עם פסיכולוג לא תעזור לשחרר טראומות מודעות ולא מודעות, שכן לטראומות לא באמת אכפת לגבי רציונליזציה שאנחנו עושים לגביהן במהלך שיחות. אנחנו צריכים להבין את המשמעות האמיתית של הבעיות הגופניות, הרגשיות והמנטליות שלנו. בעיות גופניות ומחלות אלה השלכות קיצוניות של קונפליקטים לא פתורים וקארמה. כשאנחנו מקשיבים לדפקטים הפסיכולוגיים שלנו, דוחים את הריפוי, מצדיקים את האלימות שלנו ומתעלמים מהלב והנשמה, אנחנו נהיים חולים. כעס זו האלכימיה הפנימית שמאיצה הכפלה של תאים סרטניים במערכת. כל עוד הדפקטים הפסיכולוגיים מניעים ומנהלים אותנו, אנחנו לא יותר מאשר בובות על חוט, רוקדים לצלילי חשקים ודרמות. אין מגע, שיחה, משחה או כדור שנוכל לקחת, אין מטפל, רב, גורו או כומר שנוכל לבקר, שיפתור אותנו מלבצע את העבודה האמיתית, והיא לחקור וללמוד את הרב מימדיות שלנו.כוונות אינן שוות ערך לפעולות קונקרטיות. הגיהנום מלא באנשים שהיו עם כוונות טובות. כל אדם חושב ומאמין שהוא מבצע את מה שהיא צריך על מנת לשפר את התנאים והחיים לעצמו ולמשפחתו, בין אם זה דבר קיצוני כמו לקחת סמים או לגנוב, ובין אם זה משהו יותר גנרי כמו להמשיך לשרוד דרך עבודות מזדמנות, ברגע של כל החלטה, אנחנו מאמינים שאנחנו עושים את הדבר הטוב ביותר, גם אם אנחנו יודעים שזה לא יפתור את הבעיות שלנו, כמו למשל עונג זמני שמוציא את המודעות מהסיוט הארצי לכמה רגעים. אנשים עושים עבודה טובה בלברוח מהכאב ומוכנים להשקיע המון משאבים ואנרגיה על מנת להגשים חשקים ופנטזיות, אבל האגואים שבתוכם לא מוכנים לעשות את העבודה האמיתית. אגואים לא רוצים לוותר על האישיות והתכונות ההרסניות שלהם. הם מאוהבים בפרסונה ובמוניטין שהם יצרו לעצמם. הם לא רוצים להקריב את החשקים שמניעים אותם לקבל החלטות לא מודעות ולייצר קארמה. הם מכורים לדרמה ומחפשים פתרונות קלים לקונפליקטים שלהם, מבלי שיידרש מהם להסתכל ולחקור את עצמם. טיפול שבועי קונבנציונלי או הוליסטי ששם את האחריות על המטפל ולא על המטופל, הוא חסר תועלת. אנחנו לא יכולים לפלס את דרכנו מחוץ לקארמה דרך טרמפים והבנה של אחרים. אנחנו לא יכולים לרפא את עצמנו דרך מניפולציות של אדם חיצוני, אחרת נחזור לעשות את אותן הפעולות שגורמות לנו לחלות מלכתחילה. בורות גורמת לאנשים לתפוס ולהתייחס רק לרובד החומר התלת מימדי, בשעה ש 99% מהיקום הוא חלל ריק ללא חומר. 99.99% מכלל האטומים שמרכיבים אותנו הם חלק ריק ללא חומר. 97% מהיום שלנו הוא פנטזיות ברבדים מנטליים שלא נמצאים בחומר פיסי. להתייחס לרובד התלת מימדי ולחומר באופן בלעדי זה שווה לניסיון להסביר את כל מה שקורה בתודעה שלנו דרך פעילות של נוירון בודד. ניתוח כזה לא יסביר ולו 1% ממה שקורה בתודעה שלנו בפועל, הרעיונות שנוצרים, התובנות, היצירה הפנימית, סוגים שונים של אינפורמציה, ההשלכות שאנחנו חווים בחיים או הסיבות שבגינן אנחנו חושבים ופועלים. בורות היא סבל, ובגלל בורות אנשים לא יודעים איך לשחרר את הסבל. המטריקס לא רוצה לרפא אתכם, אלא לגרום לכם לסבול בהדרגה ולאורך זמן. אם בורות מונעת מאיתנו לדעת איך לשחרר דפקטים פסיכולוגיים, טראומות גורמות לנו להיות קפואים בדרך לשם. טראומות מחווטות אותנו להיות סקפטיים, עם בספק פנימי לגבי כל תקווה ששינוי כלשהו אי פעם יקרה. התנגדויות אגואיות לחניכה ארצית גורמות לנו להימנע ממצבים של כאב והשפלה. בחסות של אגואים אנחנו דוחים את כל מה שיש ביכולתו לאיים על דפקטים והתמכרויות.. אנשים מסתירים את הכאב הרגשי והטראומות שלהם דרך הסוואה בעזרת התנהגות, דיבור תקיף והתנשאות על אחרים. אם אנחנו מבינים את הפסיכולוגיה האנושית, אנחנו יודעים שהאדם הכי רועש בחדר הוא האדם הכי חלש בחדר. בורות גורמת לנו להיות עיוורים לריפוי. טראומות גורמות לנו להתנגד לריפוי. חשקים גורמים לנו להיות מכורים למוקדי עונג זמניים שמסיחים את דעתנו מריפוי. הלב רוצה שינוי בזמןן שהאינטלקט החייתי מצדיק את הקארמה שאנחנו מייצרים, וכך אנשים תקועים בסבל שמוביל למחלות, זיהומים וכאב. מעטות הפעמים שסבל מניע אנשים להחלטות אחרות, מלבד כאלה שגורמות לעוד סבל. אנשים מכורים לבורות, חשקים והתנגדויות ולכן הם מכורים לסבל. כשאנחנו סובלים ומקרינים את זה החוצה, החברה הקרובה סובלת ביחד איתנו. מספיק שיהיו טריגרים מתאימים של אלימות, כעס, קנאה וחשקים אצל כמה בודדים בכל משפחה, הסבל יתבסס כמו במרחב.שחרור של סבל וחוויה של אמת אובייקטיביתאם אנחנו משאירים את המצב הפסיכולוגי, המנטלי והרוחני שלנו נתון לחסדי מוסדות וסמכויות חיצוניות, אם אנחנו לא לוקחים אחריות ומעורבות אישית שמביאות אותנו להתבוננות וחקירה עצמאית כאן ועכשיו, אנחנו ללא כל ספק נחזור על אותן הטעויות שיובילו לאותו הסבל ולאותה הקארמה פעם אחר פעם. אם אנחנו רוצים לסיים את הקארמה, אנחנו צריכים לשנות את הפעולות שלנו ולהתייחס לכל אחד מהאגואים שלנו. אנחנו צריכים לקחת בדיוק את אותם הצעדים שמהם האגואים שלנו רוצים להימנע. כדי לשחרר בורות, חשקים והתנגדויות פסיכולוגיות שמקורן בחיווט טראומטי, אנחנו צריכים לקחת צעדים קונקרטיים של עבודה פנימית. 

העבודה הפנימית כולל 2 אספקטים מרכזיים - למידת המפה ויישום של אלכימיה. המפה קיימת על מנת לספק לנו את הרפרנסים וההוראות הטובות ביותר לביצוע של אלכימיה נכונה. רק אלכימיה נכונה ומדוייקת תוכל לשחרר אותנו מהסבל האנושי ולגרות את הבלוטות שאחראיות על כוחות אזוטריים. האנרגיה שמניעה אתכם בתחילת מסע הריפוי מקושרת באופן ישיר לרצון והרמה הרוחנית של הנשמה שלכם. המסע תמיד מתחיל בלמידה אינטלקטואלית של המפה וממשיך ביישום פרקטי של אלכימיה. בפרק הבא אני מרחיב איך להגיע לאמת ואיך ליישם אלכימיה.





ree


לקבלת עדכון על כל פרק חדש שעולה, כנסו לקבוצת הוואטספ הפתוחה של שאילן


ללימודים של שאילן - תהליכי עומק לריפוי, התפתחות רוחנית, יצירה של סמכות פנימית ועצמאות לימודי אלכימיה - קבלה אזוטרית - פיתוח יכולות, גישה לאסטרל, הכשרות מטפלים, שיעורים עסקיים ועוד



Comments


  • Whatsapp
  • Instagram
  • Facebook
  • YouTube
  • TikTok

© 2024 by Shilan and secured by Wix

bottom of page