פרק 2: כרונולוגיה של פירוד והמפתח לאיחוד הסינקרטי
המטריקס ההיסטורי: שרשרת הגלויות והניסוי שלא נגמר
כדי לתקן משהו, אנחנו חייבים קודם כל לאחד אותו. וכדי לאחד אותו, אנחנו נדרשים להגיע לתובנה עמוקה שמשהו כאן פשוט לא מתנהל כשורה. כל שינוי אמיתי שיכול לחלץ מדינה ממצב סטטי של משבר, דורש מודל חדש – כזה שלא היה זמין או מקובל לפני כן בהיסטוריה שלנו. אך כדי להבין לאן אנחנו הולכים, אנחנו חייבים להבין איך המציאות הזו בכלל התהוותה מבחינה כרונולוגית, ואיך הגענו למקום שבו אנחנו נמצאים היום.
אם נביט בהיסטוריה של האדמה הזו, מאז ימי הקנענים ועד ימינו, נראה שהיא תמיד הייתה מטרופולין של שבטים, קבוצות אתניות ואמונות דתיות שונות. הסיפור המקראי מספר לנו ששאול המלך הצליח לאחד את שנים-עשר השבטים, אך הארכיאולוגיה מראה שהממלכה הייתה בפועל קטנה ומבודדת, ושהפיצול תמיד היה כאן. מהבצורת הקשה שהובילה להגירה למצרים, דרך שבעת דורות העבדות ועד לתקופת השיבה לארץ – נבנינו כאוכלוסייה הישרדותית. פגשנו כאן נבדים ועובדי אדמה, ופיתחנו את ה'יהוביזם' כזרם שביקש לאחד את כל האלים המקומיים לאל אחד כדי לגבש את השבטים. מאות שנים מאוחר יותר נכתב התנ"ך, אך אז הגיעו הבבלים, ואחריהם הפרסים, והיוונים תחת אלכסנדר מוקדון, והרומאים. הובלנו לגלויות בלתי פוסקות, התפזרנו לכל עבר, והתבוללנו גנטית ותרבותית בתוך האוכלוסיות הזרות.
כשחזרנו לכאן בגלי העליות של העת החדשה, ואחרי שחזנו את זוועות השואה שמחקה חצי מעמנו, הקמנו מדינה המבוססת על שני עמודי תווך: מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. אלא שמאז הקמתה, המדינה הזו לא הפסיקה להיות במצב חירום. מלחמת העצמאות, מבצע קדש, ששת הימים, יום כיפור, לבנון הראשונה, מלחמת המפרץ, רצח ראש ממשלה, הפיגועים, ההתנתקות, לבנון השנייה, הטילים, ועד לקורונה ולשבעה באוקטובר.
כשאני מנתח את הדברים, אני מזהה דפוס ברור: אנחנו שוב ושוב נבחרים להיות מדינת ניסוי. זה קרה במצרים, זה קרה בשואה, וזה קורה גם עכשיו. הבטחו לנו ביטחון, אך הממשלות חותמות על חוזים מושחרים וחסרי מוסר, כמו ההסכמים מול חברות התרופות שבהם המדינה מוותרת על חסינותה הריבונית, מעניקה פטור מוחלט מאחריות לנזקים, ומוכרת את הנתונים הרפואיים של אזרחיה. הציבור מוחזק בחשכה תחת חצאי אמיתות ותעמולה תקשורתית, בשעה שמתחת לשולחן מנוהל קוד פנימי של מטריקס שנועד לפלג אותנו ולגרום לנו לשנוא זה את זה.
השבטים המודרניים והספרים הגנוזים
היום, ממש כמו בעבר, אנחנו מחולקים לשבטים: חילונים, מסורתיים, דתיים-לאומיים, חרדים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ועוד. המערכת הפוליטית בנויה כך שכל מפלגה מייצגת אינטרס צר של פלח בוחרים ספציפי. כל פלח היה רוצה שהפלגים האחרים פשוט ייעלמו יום אחד או יטבעו בים כדי שיוכל לקחת את השטח, אבל זה לא יקרה. אף אחד לא הולך לשום מקום. כולנו כאן וכולנו נשארים כאן.
ישנה אופציה ראשונה והיא האדישות – לא לעשות כלום, להמשיך להצביע למפלגות הישנות ולקוות שהפעם תהיה קואליציה טובה יותר, בעוד הבירוקרטיה והמיסים ממשיכים לסגור עלינו. ישנה אופציה שנייה שהיא מהפכה אלימה הנובעת מפחד קיומי מפני הפלגים האחרים, אך חוקים ואלימות מעולם לא יצרו הרתעה אמיתית מול רוצחים ומחבלים.
אני מציע אופציה שלישית: תפיסה חדשה, רעיון שמדבר לכולם ומחבר את כל שנים-עשר השבטים המודרניים מבלי לבטל את הייחוד של אף אחד. החלק החינוכי של תנועת אפקט אינו בא לייצר דת חדשה, אלא להחזיר את ההבנה האזוטרית והמיסטית של התנ"ך, הברית החדשה והקוראן. במהלך ההיסטוריה, הממסד הדתי והפוליטי גנז וצינזר מתוך הקנון המרכזי ספרים שלמים – ספרים אזוטריים וגנוסטיים שהכילו את הקודים הפסיכולוגיים האמיתיים, את האלכימיה הרוחנית שמסבירה כיצד האדם יכול להתקרב למקור שלו ולפתח את התודעה. במקום שהדתות יבצעו את תפקידן המקורי – שהוא איחוד וחיבור (מלשון Religion או יוגה, חיבור הסובייקט לאובייקט) – הן הפכו לכלי של פירוד. כשאנחנו מבינים את הכתבים הללו לעומקם, אנחנו מגלים שכולם מדברים על אותם עקרונות אוניברסליים, ואין ביניהם שום סתירה אמיתית.
אלכימיה של מדיניות: אינטגרציה שעובדת בפועל
אינני מסתפק במודלים תיאורטיים פילוסופיים. בעבר אספתי את הפרקטיקות והטכניקות האפקטיביות ביותר מעולמות הפסיכולוגיה ההתפתחותית, הקבלה, הנשימה המעגלית והמדיטציה, וחיברתי אותן יחד כדי להעניק לאנשים כלים לריפוי רגשי, מנטלי ופיזיולוגי. כעת, אני עושה את אותו התהליך בדיוק עם מדיניות שלטונית. זהו ההיגיון העומד מאחורי הפוליטיקה הסינקרטית.
אנחנו לא שואלים אם רעיון מסוים שייך לימין הקיצוני או לשמאל הרדיקלי; אם המודל הוכח בשטח כאפקטיבי ומייצר תוצאות – אנחנו רוצים אותו.
מהימין הקיצוני והשמרנות אנחנו לוקחים את המיליטריזם הסמכותני של נאיב בוקלה מאל סלבדור כדי למגר את הפשע והפרוטקשן, להחזיר את הביטחון האישי לכל אזרח – חילוני, חרדי או ערבי – ולהפריט את בתי הכלא לחברות חיצוניות שבהן האסירים יעבדו במפעלים ויממנו את שהותם ואת הפיצויים לקורבנות.
מהאנרכו-קפיטליזם של חאבייר מייליי מארגנטינה אנחנו לוקחים את הקיצוץ המסיבי במשרדי הממשלה, ביטול ג'ובים פוליטיים וביטול המע"מ והביטוח הלאומי כדי להוציא את המדינה מהצוואר של האזרח, לצד הורדת מס ההכנסה למס שטוח של 20% ומס חברות ל-15% שיהפוך את המדינה למקלט מס אטרקטיבי עבור תאגידים וארגונים בינלאומיים.
מהליברליזם החברתי הפרוגרסיבי אנחנו לוקחים את אי-ההפללה המוחלטת של סמים, פתיחת קופי-שופס במודל של הולנד ותאילנד, והתייחסות להתמכרויות כבעיה רפואית ולא פלילית, לצד פתיחת השוק להימורים חוקיים, בתי קזינו ומסלולי מרוצים שיכניסו מיליארדי שקלים לקופת המדינה ויממנו את מדינת הרווחה.
ומהסוציאל-דמוקרטיה ומדינת הרווחה אנחנו לוקחים את הכספים שחסכנו ונשקיע אותם במערכת בריאות כללית חינמית במודל בריטי, בחינוך פרקטי ומוסרי בחינם, ובתגמול ראוי לחיילים משוחררים שיעניק להם תואר ראשון ומקצוע בחינם עם יציאתם מהשירות.
לא ניתן לחולל את השינוי הזה על ידי כניסה לתוך מפלגה קיימת, משום שמרחב רקוב מרקיב במהירות גם פרי בריא שמונח בתוכו. עלינו לפעול מבחוץ, להתאגד כקולקטיב המורכב מפרטים שלוקחים אחריות אישית על הפסיכולוגיה שלהם, ולהיכנס למערכת בכוח של רוב מוחלט כדי לבצע את הרפורמות בן לילה. לכל סעיף במניפסט של תנועת אפקט יש עומק פילוסופי והיגיון תקציבי מובהק, ואני מתכוון להציג אותם סעיף אחר סעיף, כדי שנפסיק לדבר רק אל נתח אחד מהאוכלוסייה, ונתחיל ליצור מציאות הגיונית ומשגשגת עבור כולם.
Comments